(צילום: Getty)
סבב הפורמולה 1 חצה את הגבול מטקסס למקסיקו ואנו זוכים בתוך שבוע במירוץ נוסף בישורת הסיום של העונה. הדרמה של האליפות מתחממת לאיטה כאשר רוזברג מוביל על המילטון ב-26 נקודות עם 3 מירוצים לסיום.
המילטון התחיל לעשות את שלו באוסטין עם נצחון וחייב להמשיך עם הניצחונות עד לסוף העונה. הוא יכול להתעודד מהביצועים של רדבול שעשויים להיכנס בינו לבין רוזברג ובכך לאפשר לו לסגור פער מספיק בכדי שרוזברג יהיה תחת לחץ אמיתי. מצד שני, כאשר מתחרה בספורט תלוי באחרים ולא רק בעצמו, זה לא מסתיים לרוב בטוב. רוזברג צריך רק להתמקד בעצמו ובהמילטון ויכול להרשות לעצמו אפילו לסיים שלישי פעם אחת אפילו אם לואיס מנצח.
מסלול האחים רודריגז במקסיקו סיטי מכניס אלמנט יוצא דופן למשוואות של הקבוצות. המיקום הגבוה ודלילות האוויר מייצרים מסלול בו ״חליפת״ הצמדה אוירודינמית גבוהה מייצרת בפועל הצמדה בינונית ומטה.
מכלולי ההנעה העכשוויים עם מגדש הטורבו ומנועי העזר החשמליים תורמים לכך שהמכוניות כמעט ואינן סובלות מהפחתת הספק והתוצאה כפי שראינו בשנה שעברה הינה מהירות עצומה בישורת הזינוק סיום ובישורת שמייד אחריה, אבל מכוניות שמחליקות בקלות בכל מקום.
סימן שאלה נותר סביב מצב האספלט שהקבוצות תפגושנה השנה, מאחר והאספלט בשנה שעברה היה טרי וחלקלק במיוחד ואם מצבו השתפר, תהיה לזה השפעה גדולה על ביצועי המכוניות. הדבר עשוי לפעול לטובת הקבוצות שסובלות מבעיה אוירודינמית מאחר ומדובר כאן על אחיזה מכנית בין הצמיגים לפני המסלול. קנדידטים לרווח שכזה הם פרארי ווויליאמס.
יש למה לחכות
(צילום: Getty)
המסלול שאירח בתצורתו הקודמת את הפורמולה 1 משנות השישים ועד לפיאסקו ב-1970 (חפשו את המירוץ של 70 ותראו מה זה קהל שיצא משליטה – לא רק בישראל) ושוב בשנות השמונים והתשעים, כלל את פניית הפרלטדה האימתנית בה נהרג ריקארדו רודריגז בפרקטיס למירוץ הראשון ב 62.
הפנייה קיימת עד היום בהיקף החיצוני של האצטדיון, אבל אחרי 70, שטחו מאד את הפנייה שהייתה במקורה פנייה מוגבהת ומשופעת של מסלול אובלי, כמו באינדי, כאשר מולה הייתה קיימת עוד פנייה כזאת של 180 מעלות שיצרו ביחד תוואי חליפי של מסלול אובלי מלא.
מומלץ מאד לחפש קטעי וידיאו של המירוצים עד 70 ובמיוחד קיימים כמה מהמירוץ ב 67. גם המירוצים בשנות השמונים והתשעים היו מרתקים. המכוניות המודרניות יותר הציגו מהירויות פנטסטיות בקטע האחורי של המסלול הידוע כ״אסים״. המירוצים היו מרתקים, במיוחד אלה של 89 ו-90 בהם פרארי ומקלארן התמודדו על הנצחון ומפורסמים בזכות העקיפות של מנסל בקו החיצוני בכניסה לפניית הפרלטדה, שאמנם כבר לא הייתה מוגבהת, אבל עדיין הייתה משופעת ורחבה.
מי יחייך בסיום?
(צילום: Getty)
מאפייני והמסלול וסימני השאלה בנוגע לאספלט הנ״ל הביאו את הנהגים לבחירת צמיגים זהירה. אמנם הנהגים מחפשים אחיזה במסלול הזה מעל הכל, אבל המחסור בהצמדה אוירודינמית גורם גם לשחיקה מוגברת ולכן ניתן לראות שהנהגים לא הימרו על סוג אחד בלבד. המרצדס עדיין נוטים לצמיגים קשים יותר בעוד נהגי וויליאמס נטו לסופר סופט. רוזברג הולך על בטוח יותר לקראת המירוץ עם סט נוסף של המידיום, אבל מלבדו, רק נהגי הרנו מהמרים עליהם באופן כמעט מלא.
אז נגלה בשישי מה מצב האספלט והאם רדבול במצב שמאפשר להם לתקוף את מרצדס. המילטון יחזיק אצבעות שכן, אם כי ריקארדו בראיון אחרי אוסטין אמר שהוא חושש שרדבול לא יהיו כה תחרותיים עד למירוץ האחרון באבו-דאבי. הקהל המקומי יעודד בעיקר את פרז ופורס אינדיה במאבק הצמוד שלהם מול וויליאמס. אנחנו מרוויחים מירוץ שני ברצף (מתוך שלושה) בשעות הערב. יאללה בלאגן!
