המילטון. יחגוג גם בברזיל?
(צילום: Getty)
עם שני מירוצים לסיום, הפרש הולך וקטן במירוץ האליפות ומתח עולה, הסבב מגיע לאחד המסלולים הכי פחות צפויים – אינטרלגוס. מזג האוויר בסאו-פאולו בלתי צפוי בתקופה זו של השנה וגשם על מסלול זה יוצר אתגר קשה במיוחד לנהגים מפאת תוואי המסלול שעולה ויורד ופני המסלול המשובשים.
ההסבר הטוב ביותר הינו בוודאי המירוץ של 2003, שהינו לעניות דעתי המירוץ המשוגע ביותר, בוודאי בשנות ה2000. עבור המילטון, כל "רולטה" שכזאת הינה סיכוי מצויין להפיכת האליפות על פיה. המילטון נחשב לנהג הגשם הטוב ביותר ולכן תנאים לא שגרתיים ומאתגרים עשויים לפעול לטובתו ולרעת רוזברג.
מסלול אינטרלגוס (נקרא גם על שם קרלוס פאצ'ה, נהג העבר הברזילאי) נחנך בשנת 1940 על אדמות ביצה בין שני אגמים קטנים (ומכאן שמו). האדמה הרכה נעה ושוקעת ולכן בכל שנה, סבב הפורמולה 1 מגיע ומגלה פני מסלול חדשים עם בליטות ושקעים במקומות שונים. המסלול המקורי אירח את הפורמולה 1 משנת 1971 ובאופן רשמי מ1973 ועד 1980 ונחשב מיד לאחד הטובים והקשים בסבב.
המסלול המקורי היה באורך כולל של 7.959 ק"מ לעומת 4.3 ק"מ כיום. היקף המסלול החיצוני גבוה ומורם בהרבה מהשטח הפנימי של המסלול והפרשי הגובה הללו מאפשרים עד היום לראות מהיציעים ומהפיטס את כל יתר המסלול.
מסלול אינטרלגוס
למי שמכיר את המסלול המודרני, הרי שהמסלול העתיק התחיל על אותה ישורת זינוק, אך הפנייה הראשונה נשארה באותו הגובה של הישורת ולא צנחה דרך פניית ה"הסנה-אס" המוכרת. הפנייה הראשונה והשנייה נחשבו לשתיים מהפניות הקשות והמסוכנות בסבב בכלל. היה מדובר במסלול סופר מהיר, בסגנון האוסטרייכרינג (הגרסה המקורית של מסלול הרדבול-רינג באוסטריה), אך עם שילוב של קטע מפותל וטכני בתוכו המוכר לנו גם כיום.
נקודת עניין נוספת היא שכיוון המסלול במה שכיום היא הישורת השנייה היה הפוך. בכדי להבין את האתגר שהמסלול הישן היווה, אני ממליץ בחום לחפש ביו-טיוב את המירוצים מ 73- 80 (חלקם מופיעים בכיתוב בפורטוגזית).
המסלול חזר לסבב בשנת 1990, לאחר סדרה של קיצוצים קשים אך מחוייבים בשל הבטיחות. פנייה 1 ו2 לא יכלו לעמוד בתקני הבטיחות המודרניים, שכן המכוניות היו עשויות לקחת אותן פלאט האוט במהירויות המתקרבות ל 300 קמ"ש וללא שטחי מילוט ובטיחות מספקים. למרות האכזבה על אובדן אחד מהמסלולים המדהימים בעולם, גם על המסלול המודרני חזינו בכמה מירוצים טובים ביותר.
הנצחון הראשון של סנה על המסלול הגיע ב91 כאשר מנסל לחץ אותו מאד עד שהויליאמס נתקעה בהילוך הראשון. סנה כמעט התמוטט על הפודיום מעוצמת ההתרגשות, שכן נצחון בברזיל היה משאת נפשו משכבר הימים ואחד הדברים היחידים שלא הצליח לבצע במשך כל השנים לפני כן.
מכוון רק לאליפות. ניקו רוזברג
(צילום: Getty)
ב-92', מנסל שייט לנצחון, אבל ב-93', שבר ענן מדהים הפך מירוץ שהיה בשליטתו של פרוסט, לעוד אחד מביצועי הגשם המדהימים של סנה. הדובדבן שבקצפת עבור הקהל המקומי היה הפירואט של פרוסט בדרך לגדר ממש מול היציע המרכזי. ב94 הקהל המקומי הוכה בהלם עת סנה הסתבסב ופרש תחת לחץ משומאכר. לאחר מותו של סנה, הקהל המקומי נאלץ להתרגל לאכזבות ולחוסר המזל של רובנס באריצ'לו שגדל ממש לא רחוק מהמסלול.
שיא חוסר המזל של באריצ'לו, היה באותו מירוץ ב 2003. פליפה מאסה, שמתחרה בגראנד פרי הברזילאי האחרון שלו בסופש הקרוב, נתן לקהל המקומי סיבה למסיבה עם נצחון ב 2006, אבל מעל הכל זכור הנצחון שלו ב 2008 עם חגיגות האליפות המוקדמות עד שהקהל והמשפחה שלו קלטו שבעצם המילטון הצליח לעקוף במהלך ההקפה האחרונה את טימו גלוק ולסיים מספיק גבוה בכדי לזכות באליפות.
התחזית לסופ"ש הקרוב הינה לגשם והמילטון בוודאי שמח. בתנאים כאלה, העליונות של המרצדס פחות מוחלטת, אך זה פתח לצרות צרורות לרוזברג. בתנאים יבשים, הישורת הקדמית עם הטיפוס הארוך בעלייה מקנה יתרון גדול לכוח העדיף של מרצדס. בתנאים רטובים או משתנים, היתרון נמחק ורדבול או אפילו פרארי עשויים להיות תחרותיים עם המרצדס ומכאן האפשרות שרוזברג לא יהיה בטוח לפחות השני המהיר ביותר.
כמובן שגם המילטון עלול להיפגע, אבל עדיף לו הסיכוי המשופר למהפך באליפות, על עוד מירוץ של 1-2 למרצדס, אפילו אם ינצח. מי ירקוד אחרי המירוץ (או ירדוף אחרי חתיכות ברזילאיות כמו אדי ארוויין באמצע הראיון המיתולוגי ליורוספורט) נדע בראשון בערב.
מי ירקוד אחרי המירוץ בברזיל?
(צילום: Getty)
